חזקת הגיל הרך: פתרונות לזוגות עם ילדים קטנים

אחד מהנושאים הרגישים ביותר בעת פירוד בין הורים, הוא המשמרות על הילדים. כאשר ככל שהמדובר בגילאים קטנים, העניין הופך להיות מורכב וקשה יותר.

חזקת הגיל הרך, הינה קביעה שנועדה לשמור על בית מרכזי עבור הילדים הקטנים ובהתאם לזאת ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם.

אך נראה על פי פסיקות בית המשפט כי בפועל חזקה זו אינה תמיד מופעלת, שכן ישנן נסיבות מיוחדת שבהם בית המשפט יחליט על הורות משותפות ואף יעביר את המשמורת לידי האב. הכל תלוי בסופו של דבר בטובת הילד.

מהי חזקת הגיל הרך?

בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962, נקבע כלל, על פיו הורי קטין שחיים בנפרד מכל סיבה שהיא ( גירושין, פירוד, או שלא נישאו כלל) יכולים להסכים ביניהם בין היתר לשאר הנושאים, למי תינתן המשמורת על הילד/ים הקטנים.

הסכם כזה מצריך אישור בית המשפט וזה יאושר לאחר שבית המשפט יראה לנכון כי ההסכם משרת את טובת הקטין. מרגע שהסכם זה מאושר על ידי בית המשפט דינו לכל עניין מלבד, ערעור כהחלטת בית משפט.

חזקת הגיל הרך קובעת כי אם לא הגיעו ההורים של הילד לידי הסכמה בכל הנוגע למשמרות הילדים הקטנים, ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם, אין אם סיבות מיוחדות להורות אחרת.

במקרה ויש אחים ו/או אחיות לילד/ה שהינו מתחת לגיל 6 ובית המשפט העביר את המשמורת כולה לידי האם, ברוב המקרים, גם שאר האחים שהינם מעל גיל 6 יישארו אף הם בחזקתה של האם וזאת כדי שכל הילדים יישארו ביחד.

חשוב לדעת, כי כדי להגיע להסכמה בכל הנוגע למשמורת משותפת, יכולים ההורים לבחור בנתיב של גישור גירושין, וכך לא לאבד את הזכות לקחת חלק בגידול הילדים גם אם הם מתחת לגיל 6, המדובר בהליך שיכול לחסוך את כל הדיון בבית משפט על כל המשתמע מכך.

האם קיימים מצבים שבהם לא תחול החזקה?

העובדה כי בית המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך להורות על ביצוע החזקה והעברת הילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם, מראה כי קיים לבית המשפט שיקול דעת.

ולכן, במידה והאב יוכיח לבית המשפט כי יש נסיבות מיוחדות שבגללן, העדיפות  הינה, שהוא זה אשר יטפל בילדים הקטנים במקום האם, יתכן והמשמורת על אף החזקה הקבועה בחוק תעבור אליו. כדוגמת מצבים שבהם האם לא אינה כשירה לטפל בילדים בשל התעללות, התמכרות לסמים, הזנחת הילדים, שימוש באלכוהול וכדומה ויתכן גם במקרה שבו האם אינה יכולה לתפקד מכל מיני סיבות רפואיות מורכבות או שלא תפקדה כהורה במשך תקופה ארוכה.

שימו לב, כי בהתאם לפסיקה, עולה כי פעמים רבות בית המשפט לענייני משפחה העדיף את טובת הילד על פני יישום החזקה ופסק משמרות משותפת לשני ההורים, גם במקרה שהילדים היו מתחת לגיל 6 ואף היו מקרים מיוחדים אף נפסק כי המשמורת תהיה של האב.

מה קורה אם האם רוצה להגר לארץ אחרת?

במצב שבו ישנם ילדים מתחת לגיל 6 הנמצאים במשמורת האם, במסגרת חזקת הגיל הרך, והאם רוצה להגר איתם לארץ אחרת – בית המשפט בוחן מה תהיה התוצאה הטובה ביותר עבור הילדים הקטנים בהליך ההגירה.

בשלב הראשון, יבדוק בית המשפט, עד כמה יכול הקטין להבין את המשמעות של המעבר למדינה אחרת ואת ההשפעה שתהיה לו מכך ובשלב השני, איזו אפשרות תביא לתוצאה טובה יותר עבור הילדים הקטינים, להישאר בארץ או להגר לארץ אחרת.

ומה קורה אם ההורה שאמור להישאר בארץ מושפע מזה באופן קשה? במקרה כזה,  בית המשפט בוחן את טובת הילד, באופן ישיר עם המצב הנפשי של ההורה שנותר מאחור ורצונו של הקטין, עד כמה שהוא יכול להביעו בהתאם לגילו ורמת הבנתו את המצב.

ההכרעה של בית המשפט אם לאפשר לאם לצאת עם הילדים הקטנים מחוץ לארץ תהיה בסופו של דבר תוך התחשבות במכלול הנתונים ושקלולם ביחד עם קביעת מומחים וחוות הדעת שיוגשו מטעמם. כאשר ההכרעה הסופית תהיה של בית המשפט לענייני משפחה ולא של המומחים.

למי הסמכות לדון בחזקת הגיל הרך?

באופן עקרוני כל הנושא של חזקת הגיל הרך מעוגן בחוק הכשרות והאפוטרופסות, ולכן הסמכות תהיה של בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, יהיו מצבים שבהם הנושא יידון במסגרת הגירושין גם בבית הדין הדתי המוסמך אך עדיין בית המשפט לענייני משפחה הוא אשר יצטרך לתת את האישור על כך.

האם גישור יכול לסייע בנושא המשמורת על ילדים קטנים?

בהתאם לחוק הכשות המשפטית והאפוטרופסות, השלב הראשון בפירוד בין הורים, הוא הגעה להסכמה בין ההורים בכל הנוגע לחלוקת המשמורת. ז"א ההורים יכולים להחליט בינם לבין עצמם במסגרת הסכם כיצד תעשה חלוקת המשמורת גם בנוגע לילדים מתחת לגיל 6. המשמורת יכולה להיות משותפת או אצל אחד מההורים.

הדרך הטובה ביותר, להגיע להסכם כזה הוא במסגרת גישור גירושין, שזהו הליך המאפשר לשני בני הזוג להגיע להסכם בצורה רגועה, בלי מתח, תוך שהם יכולים להביע את רצונם ועדיין לשמור על יחסים טובים למען טובת הילדים. את ההליך מלווים אנשי מקצוע שיש להם ניסיון רב בתחום ואשר תפקידם לגבש את ההסכם הנכון ביותר עבור ההורים ובמיוחד עבור הילדים הקטנים.

ברגע שמגיעים לכלל הבנה, ההסכם מועבר לידי אישור בית המשפט ובמידה וזה מאושר הוא מקבל תוקף של פסק דין.

בבחירה של גישור, אין צורך להפעיל את חזקת הגיל הרך, שכן ההורים מגיעים להסכמה ביניהם מבלי התערבות בית משפט וזהו בהחלט המצב האידאלי ביותר עבור כולם.

החוק קובע שרק אם ההורים לא מסכימים ביניהם, אך ורק אז תופעל החזקה וילדים מתחת לגיל 6 יועברו למשמרות האם ולכן זאת הסיבה שרוב ההורים מעדיפים לערוך ביניהם הסכם שיכול להיות הרבה יותר מתאים עבורם ועבור הילדים ואין דרך טובה מגישור כדי להצליח בכך.

סיכום

בעת פירוד בין הורים, הכי חשוב לעשות הכל, כדי לשרת את טובת הילדים במסגרת ההליך הקשה והמורכב שהם עומדים לעבור עם התפרקות התא המשפחתי באשר הוא. אין זה משנה אם המדובר בהורים נשואים או לא, בכל מקרה של פירוד יש לקבל החלטה מוסכמת בכל הנוגע למשמורת על הילדים. אם ההורים לא מגיעים לידי הסכמה מופעלת חזקת הגיל הרך וילדים מתחת לגיל 6 ישארו בחזקת האם. 

כאשר קביעה זו אינה אוטומטית ובית המשפט יכול לסטות ממנה במידת הצורך. כדי להעניק לילדים את המצב הטוב ביותר, מומלץ לעשות את ההסכם במסגרת של גישור גירושין ולגבש ביחד עם אנשי מקצוע את ההסכם הטוב ביותר עבור בני הזוג, כך שהילדים יוכלו לצלוח את הפירוד בצורה קלה ונוחה עד מה שניתן.

כתובה היא מסמך נלווה לקידושין, שבו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. הרעיון של חז"ל לנושא הכתובה הוא שלא יקרה מצב שהבעל מחליט לגרש את האשה קלות, בימינו נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במעמד החופה.

נשים יכולות לוותר על הכתובה שלהן במעמד טקס הגירושין בלבד. כל עוד אשה היא נשואה אסור לה לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה  וקיום מסגרת זוגיות ללא כתובה שקול לזוגיות ללא קשרי נישואין, כך לפי הדת היהודית.

יש רבנים שטוענים כי אין לקבל את  טענת הבעל שלא הבין בעת חתונתו על מה מדובר בשטר הכתובה, אלא חזקה (שאינה ניתנת לסתירה) כי בזמן חתימת הכתובה הוא הבין מה כתוב בה ולכן הוא אחראי לציית לה.

לעומת זאת, ישנם רבנים שטוענים כי כדאי להגביל את סכום הכתובה, כדי שבמידת הצורך יהיה אפשר לממש אותה.

לשיחת חינם עם מגשרת:

או השאירו פרטים ונחזור אליכם: