טוען רבני

בהיבטים רבים ישנה במדינת ישראל התייחסות לדין העברי בכל הקשור לנישואין וגירושין, בחלק מהסעיפים בהסכם גירושין חובה לתת את הדעת לסוגיות דתיות והלכתיות בכדי שהגט יהיה כדת משה וישראל וייכנס לתוקף מבחינה משפטית.

לדוגמא בכל הנוגע לדמי מזונות, על פי הדין העברי אב מחויב במזונות ילדיו במלואם בעודם קטנים, חזקת הגיל הרך, ישנה מחלוקת הפוסקים האם מדובר עד גיל 6 שנים או עד 9 שנים או עד גיל מצוות דהיינו 13 , בכל מקרה אין התייחסות כלל לגובה ההכנסות של האם וביכולות שלה אלא כל נושא המזונות לפחות עד גיל שש הוא מחובת האב , גם היום לאחר שינויים רבים בעניין זה , עדיין ההתייחסות היא על פי הדין העברי ולכן כאשר ייפסקו דמי מזונות ע"י שופט או דיין , יילקח בחשבון גיל הילדים ועל פי זה נבנה תחשיב המזונות.

ישנם נושאים נוספים אשר נידונים  על פי הדין העברי.

זוג המגיע לבית הדין או רק אחד מהם על מנת לפתוח בהליך גירושין , מתקשה לעיתים רבות להבין את כל המושגים ההלכתיים וכן את ההשלכות לכל אמירה בתהליך הגירושין. כשם ששפת המשפט לא ברורה לרוב האנשים ולכן הם יישכרו את שרותיו של עו"ד כך גם בפתיחת תיק בבית הדין הרבני שפת הדין העברי מורכבת ולכן נזקקים לשירותי טוען או טוענת רבנית.

במדינת ישראל ישנן שתי רשויות המוסמכות לדון בתהליך הגירושין , בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני , בכל אחד מהמוסדות הללו ניתן לדון בכל ההיבטים של הגירושין , אך את גט הפיטורין מוסמך רק בית הדין הרבני לתת. לכן זוג הנמצא בתהליך גירושין יכול לבחור לאיזו רשות ללכת, אך את הגט יוכלו לקבל ולתת רק בבית הדין הרבני, גם אחרי שהיו בבית המשפט לענייני משפחה ושם דנו בכל פרטי הסכם הגירושין , את מסירת הגט יעשו בבית הדין הרבני.

זוגות רבים ויחידים מתארים את החוויה בבית הדין הרבני כלא נעימה ולעיתים רבות גם לא מובנת, לכן ישנה חשיבות כאשר שוכרים את שירותיו של טוען או טוענת המבינים את שפת בית הדין הרבני את כל המושגים ויידעו לקצר את ההליכים ולהגיע לעיקר לטובת הבעל או האישה המיוצגים. יש לציין כי בתחילה כאשר החלו להופיע בבתי הדין טוענים רבניים הייתה חשדנות לא קטנה כלפיהם מצד הממסד והדיינים אשר חששו מהכנסתם לחדרי הדיון , כאשר אכן לפי הדין העברי על האנשים לייצג את עצמם בכדי שהדיינים יתרשמו בעצמם מבעלי הדין כפי שהתורה כותבת: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו…" דברים א, ט"ז. משמע מכך שעל הדיינים לשמוע במו אוזניהם את דברי הצדדים ללא ייצוג , כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אך עם השנים והעומס הרב על בתי הדין הרבניים, ריבוי הדיונים , הקושי של הזוגות בשל עיכוב קבלת הגט, הצורך גבר למקצוע זה ונולד מתוך הכרח והמציאות,  היום יש מקום של כבוד לטוענים הרבניים לטוענות הרבניות בהיכלי בתי הדין ואנשים רבים בוחרים להיות מיוצגים בבתי הדין ע"י טוען רבני.

בבתי המשפט אין לטוען רבני סמכות לייצג את הצדדים, לכן זוג אשר פונה גם לבית המשפט לענייניי משפחה ,  יוכל  לשכור את שרותיו של עו"ד ואילו טוען רבני יוכל לייצגו רק בבית הדין הרבני. עו"ד יוכל לייצג בבית הדין הרבני , אך הבחירה בטוען רבני באה בשל המומחיות הרבה שלהם בדין העברי ובמושגים של בתי הדין הרבניים .